מתומך לנתמך – מהי "תשישות חמלה"?
תמיכה בבן משפחה חולה או מזדקן היא תפקיד חשוב מאין כמותו. זהו תפקיד שלרב אין בוחרים בו אלא מקבלים אותו, בלית ברירה, ולעיתים ללא סיוע מבני משפחה נוספים. בבת אחת מתמלא הזמן באינספור משימות – לקבוע תורים לרופאים, להסיע, לקנות תרופות, לעשות קניות בסופר, לבשל ולעיתים אף לדאוג למקלחות ולהגיינה האישית של בן המשפחה האהוב, שלא מסוגל לעשות זאת הכוחות עצמו.
מעבר למשאב הזמן המתכלה, התמיכה בבן משפחה גוזלת גם משאבים רגשיים מרובים. זה קשה לראות את אדם יקר אשר הופך מעצמאי ותפקודי למישהו שאינו מסוגל לדאוג לעצמו. במקרים מסויימים ההדרדרות היא גם מנטלית והתחושה היא לפעמים שלא נותר זכר מאותו אדם שבו אנו מטפלים.
משאבינו אינם בלתי סופיים. בדומה למכונית, אם אנחנו לא נמצא תחנות דלק בדרך על מנת לתדלק ולהחזיר לגופינו ולנפשנו חלק מן המשאבים, נמצא את עצמנו בסופו של דבר תקועים בצד הדרך ללא יכולת לעזור ולתמוך באיש. מצב זה ידוע כ"תשישות חמלה" (Compassion fatigue) והוא נפוץ ביותר בקרב מטפלים ותומכים.
האם אני סובל/ת "מתשישות חמלה"?
על ידי תשומת לב לסימנים שונים גופניים וסביבתיים ניתן להבחין האם עברנו את הגבול מתומך לאדם הזקוק לתמיכה בעצמו. מהם הסימנים אותם עלינו לחפש?
סימנים גופניים ורגשיים – תחושת עייפות מתמשכת ברב שעות היום, קושי להרדם בלילה וקושי להשלים שנת לילה רציפה, ירידה או עליה חדה בתיאבון, מצב רוח ירוד או רגזנות, קושי להתרכז המלווה בבלבול ושכחנות, תחושת מתמשכת של דאגה או חרדה מדברים שונים ביום יום.
סימנים בסביבת החיים ובשגרה – קושי לתפקד בעבודה ביעילות כבעבר, ניתוק קשר עם חברים, מיעוט או הפסקה של פעילויות שהיו תדירות בעבר (כגון חוגים, פעילות גופנית, יציאה בערבים וכו'), ביטול חופשות.
סימנים הקשורים בדרכי החשיבה – עיסוק מחשבתי כמעט בלעדי בנושאים הקשורים לתמיכה ולבן המשפחה, קושי לשוחח על נושאים אחרים, נוקשות מחשבתית (למשל: המחשבה כי רק אני יכול/ה לעשות את זה בצורה הכי טובה, וקושי לחשוב על מספר דרכי פעולה אפשריות).
מה ניתן לעשות?
אם הסימנים השונים מאפיינים את מה שעובר עליך בתקופה האחרונה ייתכן ומשאביך הולכים ומתדלדלים. חשוב מאוד במקרה זה למצוא דרכים להחזיר לעצמך חלק מן האנרגיה והמשאבים הכל כך נחוצים על מנת להתנהל באופן מיטבי ביום-יום. החלטה להקדיש כמה שעות בשבוע לפעילויות ממלאות ומטעינות כגון פגישה עם חברים, חוג או פעילות ספורטיבית, יכולה להיות התחלה טובה. לפעמים פעילות או שתיים יוצרות הבדל משמעותי, ומאפשרות לאוורר את הראש ולצבור כוחות לשאר השבוע.
אולם, לעיתים התשישות והעומס כה גבוהים עד כי המחשבה לפנות שעתיים בשבוע לעצמך נראית בלתי אפשרית. במקרה כזה חשוב מאוד לא לחכות למצב של קריסה ולפנות לקבלת עזרה אצל גורם מקצועי. באמצעות טיפול או ייעוץ פסיכולוגי ניתן ללמוד לנהל את העומס בצורה יותר טובה, להרחיב את מעגל התומכים כך שלא כל העומס יפול עליך, ולקבל תמיכה רגשית בתקופה מאתגרת זו.